ציוד רפואי ביתי

מכשיר סטורציה נייח או נייד

מד סטורציה / מד חמצן בדם / פולס אוקסימטר (Pulse Oximeter) הפך להיות לאחד מהמדים (מלשון “מד”) המוכרים ביותר, ולא רק אצל אנשים הנזקקים לו מסיבות רפואיות (כמחלות ריאה ומחלות כרוניות אחרות). מאחר ומד סטורציה הוא מכשיר שאיננו פולשני אשר משמש למדידת קצב הלב וריווי החמצן בדם (סטורציה), לכאורה, הוא אביזר לו עלולים להזדקק רק אנשים חולים במצבי מצוקה, אולם, למעשה, מאחר וקצב לב וריווי החמצן בדם יכולים להעיד על מצבים בריאותיים שונים, כדאי להחזיק מד סטורציה בבית, גם כאשר מדובר באנשים בריאים.

 

מה עושה מד סטורציה?

בהגדרתו, מד סטורציה מדווח על כמות החמצן הנישאת ע”י הדם העורקי (אוקסי-המוגלובין) כאחוז מהכמות המקסימלית אותה הדם יכול לשאת. במקביל, המכשיר מדווח, גם על קצב פעילותו של הלב. וכאן, עבור מי שנמנם בשיעורי הביולוגיה בבית הספר, נדרש הסבר בסיסי קצר:

אחד מהרכיבים החשובים הקיימים בדם הוא ההמוגלובין. הרכיב הנושא את החמצן ודואג שהוא יגיע ויכנס אל תוך התא. כך שאם ההמוגלובין לא נקשר לחמצן, החמצן איננו מגיע אל התאים, לא מתבצעת “נשימה” ברמה התאית ולכן, הגוף קורס. עד כאן, בכל בסדר, אבל, ההמוגלובין שלנו איננו נקשר רק לחמצן, אלא גם לפחמן חד-חמצני, מה שעלול ליצור מצבים בהם קיים חוסר חמצן בדם, אבל עודף בפחמן חד-חמצני, מצב גרוע מבחינת הגוף. לכן, יש לוודא, כי הדם שלנו רווי בחמצן. לשם כך, אין צורך לבצע בדיקת דם, אלא ניתן להסתפק גם באבחון על פי צבעו של הדם: דם רווי בחמצן צבעו אדום בהיר ואילו דם רווי בפחמן דו חמצני צבעו אדום כהה.

וכאן, ברור שתישאל השאלה – אבל הדם שלנו נמצא בורידים ובעורקים, ואלו, במרבית המקרים, צבעם כחול, כאשר אנחנו מביטים בהם מבעד לעור. אז איך יודעים מהו צבע הדם (כלומר, האם הדם רווי בחמצן או לא)? בדיוק לשם כך, נועד מד סטורציה.

כיצד עובד מד סטורציה?

הזכרנו קודם כי ההמוגלובין משנה את צבעו כשהוא נקשר לחמצן או לפחמן חד חמצני. מד סטורציה מתלבש כאטב על קצה האצבע (או על כל איבר אחר, כתנוך אוזן, לדוגמה), שולח קרן אור אל האיבר דרך העור ומזהה את צבע הדם הזורם בתוכו. המכשיר גם מבדיל בין רמות ריווי הדם הוורידי מול הדם העורקי ומסוגל לחשב על פיהן את רמת ריווי החמצן בדם בגוף כולו. מאחר ואספקת החמצן בדם לתאים ולמוח הינה חיונית, מדידה וניטור מסוג זה מאפשרים לזהות בעיות אפשריות, עוד בטרם הן הופכות למשמעותיות ומזיקות.

מדי סטורציה מהדור הישן מול מד סטורציה בן הדור החדש

מדי הסטורציה מהדור הישן, אשר שימשו בעיקר פרמדיקים בקריאה ליציאה לשטח ומרפאות, היו מכשירים שגודלם כגודל טרנזיסטור, הם היו מגושמים, ולרוב, דרשו תיק נשיאה משל עצמם. החיבור לאטב המוצמד לאצבע נעשה בכבל, וסוללת המכשיר התרוקנה במהירות ודרשה טעינה מתמשכת לעיתים קרובות. האטב נטה להשתחרר וליפול מאצבעו של הנבדק (במיוחד במצבים בהם הנבדק היה בהתקף אפילפטי), והיו לו חסרונות נוספים, למשל הצורך להסיר את הלכה המרוחה על הציפורן, מאחר והמכשיר לא ידע “לקרוא” את צבע הדם דרכה. גם התצוגה במדי הסטורציה מהדור הישן הייתה בעייתית, וזאת, מכיוון שמרבית צגי המכשירים (אותם צגים עליהם הופיעו נתוני הסטורציה והדופק) היו מיועדים לעבודה בחללים סגורים או מוצלים, כך ששימוש במד הסטורציה בשטח הצריך התפתלויות של הפרמדיק כדי לקרוא את הנתונים המופיעים על הצג. כל אלה, הינם נחלת העבר, מכיוון שכיום, רוב מדי הסטורציה החדשים הינם נטולי מרבית (או כל) החסרונות אשר הפכו את מדי הסטורציה הישנים לבעייתיים לשימוש. כך שלא רק צוותי חירום, ניידות טיפול נמרץ, אוכלוסיות המצויות בסיכון גבוה לחוסר ריווי חמצן בדם, או מטופלים אשר מאושפזים בבית-החולים יכולים לנטר את מצב ריווי החמצן בדם, אלא גם חולי אסטמה, בעלי בעיות נשימה שונות ואפילו ספורטאים, יכולים לקבל את הנתונים הללו באופן קל וזמין, בכל רגע שיחפצו בכך.

מה ההבדל בין מכשיר סטורציה למד סטורציה?

קיים בלבול-מה בציבור שאיננו מתמצא במינוחים הרפואיים השונים, ולעיתים, בטעות, מד סטורציה מכונה מכשיר סטורציה ולהיפך. אם כן, מהו ההבדל ביניהם?

זוכרים קודם את ההסבר שלנו על נחיצותו של החמצן למוחנו ולגופנו? ובכן, במצבים בהם קיים חוסר בחמצן (למשל, בעיות בריאות או בעיות נשימה מסוגים שונים) קיים צורך להכניס לגוף חמצן מעבר למה שנכנס אליו באופן טבעי דרך הנשימה. במקרים כאלה, נעשה שימוש במכשיר סטורציה נייח או נייד. מכשיר הסטורציה הוא מחולל חמצן אשר מגיע במגוון דגמים המיועדים למגוון רחב של פעילויות וסיטואציות שחולים הזקוקים לשימוש בחמצן נחשפים אליהן. כדי למנוע מצבים של דסטורצית חמצן (חוסר בריווי חמצן) במהלך כל היממה, בין אם הם מאושפצים בבית החולים, מרותקים למיטה בביתם (ואז – מדובר בשימוש מכשיר סטורציה נייח) ובין אם הם נמצאים בתנועה או עוסקים בפעילות (ואז מכשיר סטורציה נייד). את רמת ריווי החמצן בדם גם במצבים אלה, ימדוד, כמובן, מד סטורציה.